#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות. ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות? (3) 	רבה אמר בא זה ולימד על זה דחד מינייהו לנערות אתא.אביי אמר שכל אשה יוצאת בנערות ואילונית יוצאת בבגרות. מר בר רב אשי אמר שהפסוק בא לומר שאפשר למכור אילונית לאמה.	קידושין ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. מדוע צריך שני פסוקים שאשה נקנית בכסף? 	"דאי כתב רחמנא רק כי יקח הוה אמינא קידושין דיהב לה בעל דידה הוו כתב רחמנא ויצאה חנם שממנו נלמד שהכסף ניתן לאב. ואי כתיב רק ויצאה חנם הוה אמינא היכא דיהבה איהי לדידיה וקדשתו הוו קידושי [לרש""י שנתנה ואמרה לו. לתוס' (ד""ה היכא) שהבעל נתן והיא אמרה], כתב רחמנא כי יקח ולא כי תקח."	קידושין ד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. מדוע צריך פסוק שאשה נקנית 1) בכסף, ולא לומדים ק""ו מאמה שנקנית בכסף 2) בביאה, ולא לומדים ק""ו מיבמה שנקנית בביאה?<br>"	"1) שיש לפרוך את הק""ו, מה לאמה העבריה שיוצאת בכסף תאמר באשה שאינה יוצאה בכסף. וכתבו התוס' (ד""ה מעיקרא) דה""ה שיכלו לפרוך מה לאמה שיוצאת בשש וביובל ובסימנים [ובמהרש""א כתב דלפרש""י שכתב והואיל וכסף חשוב בה לפדותה חשוב נמי לקנותה עכ""ל נראה דמשש ויובל וסימנים ליכא למיפרך הכא אקניית כסף].<br>2) שיש לפרוך את הק""ו מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת תאמר באשה שאינה זקוקה ועומדת ופרש""י וכן כתבו התוס' (ד""ה מה) בשם ה""ר אלעזר משזנ""א שביאה זו אינה אלא גומרת קידושי ראשון, ומשום דאשכחן ביאה גומרת לא נאמר שתקנה תחלת קנין <sup>ז</sup>. עוד פירשו התוס' בשם ר""י דהכי פריך שכן זקוקה ועומדת לביאה כלומר שעיקר מצותה להקים לאחיו שם הילכך נקל לה להקנות בביאה יותר מאשה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  ובקיקיון דיונה כתב שפרש""י ופי' ר""א משזנ""א חלוקים. לרש""י פירושו שכיון שעשה כבר חלק מהקנין יכול ע""י קנין ביאה לגמור. לר""א משזנ""א זו גזירת הכתוב ביבמה ואי אפשר ללמוד ממנה כיון שהביאה שם כלל לא פועלת קנין.</span>"	קידושין ד: ותוס'		
